גבינות ואני

אני מאוד אוהבת גבינות, למרות שאני צריכה להפחית במידת מה. אבל קשה לי. להפחית פה, להפחית שם. נמאס לי. אני רוצה להנות עד שאני הולכת. מזל שמאסטר שף דאגו לפרק בשבילי. פרק עם גבינות. אני מאוד אוהבת מוצרי חלב, יותר מפירות וירקות. הילדים שלי דואגים לי. מה אני אעשה אני פחות אוהבת. אני מצרפת פה את המתכונים שמצאתי לקראת הפרק שהיה השבוע. אני מחכה להכין אותם, בעיקר לילדים ולנכדים. אטעם אותם גם, כי מישהי צריכה לאשר שהמינונים נכונים, לא?

איפה צביקה פיק פוגש אותי

תשמעו אני בדרך כלל בן אדם שלא פוחד, אבל אם יש משהו שמפחיד אותי זה להישאר לבד בבית ולמצוא את עצמי חסרת אונים. צביקה פיק מת בביתו מדום לב בשינה. המשפחה שלו התקשרה אליו וכשלא תפסו אותו פנו למגן דוד אדום ולמכבי אש. אין דבר מפחיד יותר מלמות לבד, למרות שבסוף הוא לא מרגיש כנראה אם הוא מת משינה. יותר ממה שאני מפחדת על עצמי, אני מפחדת על בעלי. הוא לא צעיר. אני מפחדת להשאיר אותו לבד בבית שלא יקרה לו משהו חס וחלילה.

אנחנו לא עוזבים אחד את השני עד שהמוות יפריד בינינו. אנחנו הולכים ביחד לכל מקום או שאם אחד הילדים פוגש רק אחד מאיתנו רק אז אנחנו עוזבים. אני מפחדת להשאיר את בעלי לבד. נשמע רכושני אבל באמת שאני מפחדת רק מהמקום הזה שיקרה לו משהו ושהוא לא יצליח או לא יספיק להתקשר אליי.

אני רוצה להנות כל עוד בעלי חי, קיים ונושם אני רוצה להיות איתו עד הסוף. רק מי שהכיר מקרוב את המוות יכול להעריך את הדברים האלה.

זה עוד יותר מפחיד שצביקה פיק הוא בן גילי כמעט. הגילאים האלה מאוד מאוד מסוכנים. אני לא אוהבת להיות פסימית כשאני כותבת. זה גם לא כל כך פשוט להיות עם בעלי 24/7. אז אני מקדישה לך את השיר עם הזמרת שאני הכי אוהבת – ריקי גל.

חיה לי מחופשה לחופשה

כמו השיר של ריטה – חיה לי מיום ליום, החלטתי שאני משנה את המוטו שלי לחיים – חיה לי מחופשה לחופשה. אני יודעת שאני לא נשמעת כמו נשים בגילי. אני רוצה להנות מהחיים עד שאני עוברת למקום הבא. מזל שגם בעלי הוא כזה. אנחנו חושבים שעשינו לא מעט דברים, עזרנו, הקרבנו כשצריך. עכשיו תורנו.

אנחנו בדרך כלל אנשים ספונטניים. אין לנו התחייבויות יותר מדי גדולות, אנחנו בפנסיה, הנכדים גדולים. אנחנו די עצמאיים. לכן אנחנו לא ממש אוהבים לתכנן את החופשות שלנו. כשאנחנו רוצים אז אנחנו פשוט בודקים מקומות לחופשה ונוסעים.

יש חופשה אחת שאנחנו מתכננים מראש וזה החופשה לים המלח, בעיקר בגלל הטיפולים של בעלי. אנחנו לא יכולים לסמוך על המזל וכל שנה אנחנו משריינים מראש לאותו תאריך לקראת אוקטובר. בדרך כלל אנחנו נוסעים לבד אבל השנה בגלל שאוקטובר יוצא בחגים, הילדים הציעו שנעשה את החג בים המלח. אמרתי להם לבדוק מהר מהר את האופציות למלונות כי לא נשאר הרבה זמן – זה הלינק – תבדקו ותחליטו עוד השבוע אם אתם רוצים להצטרף או לא https://ashdodnet.com/%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-512433

אתם יודעים איך זה ילדים, ברגע שילד אחד אומר משהו כל הילדים רוצים גם. אני מקווה שנחגוג כל ילדיי את החגים ביחד. גם בעלי אוטוטו מחליף קידומת לגיל 80 וכל חג ושמחה משמעותית עבורו, גם עבורי כמובן. תמיד מרגיש שחסר לנו זמן משפחה. מצד שני הילדים שלי עמוסים, עם הנכדים והחיים, עבודה והכל. אני מקווה שיצליחו להגיע, זה גם יחסוך את הקטע של בישולים וניקיונות כמובן.

הקרח כבר כאן

מאז שהנכדות שלי ראו את הקדימון הראשון לסרט לשבור את הקרח 2 הן בטירוף. בהתחלה חשבתי שזה איזה עניין מוזר שלהן, אבל אז גיליתי שהן ממש לא היחידות ושיש כרגע ברחבי העולם מיליוני ילדות (וגם ילדים) שכוססות ציפורניים ומטפסות על הקירות עד שהן יזכו לצפות בסרט שהן כל כך מחכות לו.

ואני, אי אז, כשהתחילה ההתלהבות, הבטחתי שאני אקח אותן לראות את הסרט כשהוא יגיע. הן כמובן זכרו טוב טוב את ההבטחה שלי ועכשיו הן משגעות אותי כי הגיע הזמן לקיים אותה, והן צודקות כמובן, אז נראה לי שנלך בתחילת השבוע הבא, אם רק נמצא יום שמתאים לכל הילדות העסוקות האלה שחיות מחוג לחוג.

ובנימה אישית יותר אני רוצה להגיד שהרבה מאוד פעמים אני זאת שהכי נהנית מהבילויים האלה עם הקטנות. אני מודה שאני אוהבת סרטים מצוירים, כשהם עשויים טוב כמובן, ונראה לי שלפעמים אני יותר מתרגשת / צוחקת / פוחדת מהילדות עצמן. אני פשוט נסחפת עם הסרט כמו ילדה, וזה ממש כיף.

ואם אין לכם ילדות או נכדות, אז בטח פספסתם את ההתרגשות הזאת, אבל שלא תרגישו מחוץ לעניינים, אז על זה כל הסיפור:

המועדון שלנו

אם כבר עברתם את גיל הפנסיה אתם בטוח מכירים את מועדון ההטבות שלישי בשלייקס. מה, אתם לא מכירים? עוד לא הצטרפתם? השתגעתם?!

אתם יכולים לקרוא פה קצת על המועדון הזה: https://www.gov.il/he/service/shlaykes-plus

ואתם יודעים מה? אנחנו אוהבים להתלונן על החיים פה ועל היחס של המדינה לבני הגיל השלישי, אבל כשנותנים לנו מתנות לא תמיד אנחנו טורחים לקחת אותן. מה ההיגיון בזה?

אז יאללה, תצטרפו למועדון ושריינו את יום שלישי הקרוב לסרט, הצגה או כל דבר אחר שנכלל בהטבות האלה. זה יוצא ממש משתלם, ולמה לא בעצם? יש לכם משהו יותר טוב לעשות?

רק בשמחות

ככל שהמשפחה שלי הולכת וגדלה ונוספים לה ילדים וילדות שכל אחד מהם עולם במלואו לכולנו, השמחות המשפחתיות רק הולכות ומתרבות. כשיש כל כך הרבה אנשים, אז תמיד יש איזו יום הולדת באופק, ואם לא יום הולדת, אז יום נישואים, ואם לא זה ולא זה, אז יש איזה חג או סיום קורס או קבלת תואר או כל סיבה אחרת למסיבה.

אני לא מתלוננת בכלל, זה נפלא שיש כל כך הרבה שמחות בחיים שלנו, ושיהיו רק כאלה והרבה, אבל אני חייבת להודות שלפעמים זה קצת מתיש. פשוט בדרך כלל אני זאת שמארחת את השמחות האלה וזה הולך ונהיה קשה עם הגיל, למרות שכולם משתתפים ועוזרים. בסוף אני נשארת עם הכלים המלוכלכים והבית המבולגן.

אתגר אחר זה כל נושא המתנות. הכי קל לנו בתור סבא וסבתא זה לתת כסף במקום מתנה, אבל אנחנו מעדיפים לא לעשות את זה אלא לקנות מתנה שהילד יאהב ממש. וזה ממש לא פשוט. לפעמים אנחנו מקבלים בקשה מפורשת ואז אין בעיה, אבל לפעמים זה ממש מאמץ מחשבתי. עכשיו נגיד אני מחפשת מתנה לנכד שלי שיש לו בר מצווה ואמא שלו אמרה לי שהוא רוצה אייפד פרו , שאין לי מושג מה זה בכלל. אז שינסתי מותניים והתחלתי לחפש באינטרנט ומצאתי פה https://www.ivory.co.il/ipad.html מלא דגמים אבל עכשיו אני צריכה שמישהו יחליט בשבילי כי אין לי מושג מאיפה להתחיל בכלל. וככה יש לי המון פעמים בשנה! ממש חצי משרה כבר יש לי בזה!

בסך הכול אני באמת מבורכת. יש לי משפחה נהדרת, גדולה ואוהבת, וכולם בריאים ומוצלחים. אני ממש מקווה שיהיו לנו רק שמחות ושלא ניפגש בנסיבות פחות נעימות, רק אולי בפעם הבאה מישהו אחר יתנדב לארח? (רמז…)

 

 

 

הפלישה בדרך

בעוד שעתיים בערך יבואו אלינו שניים מהנכדים לביקור של שלושה ימים. ההורים שלהם לא יוכלים לקחת עוד ימי חופש והם גם לא יכולים להשאיר אותם לבד בבית, כי הם די קטנים, אז סבא וסבתא מתגייסים להושיע!

2019-08-28_112133MD

אז איך אנחנו מתכוננים לפלישת הילדודס הקרובה? קודם כל, דאגנו לאספקה של האוכל שהם אוהבים כי זה הכי חשוב. חוץ מזה, הכנו להם את המיטה שהם יישנו בה והוצאנו להם מגבות נקיות למקלחת. הכי חשוב זה כמובן מה נעשה איתם, כי אי אפשר לבלות את כל היום בבית. שמעון כבר עשה בירורים והוא רוצה לקחת אותם היום לאיזה קניון שיש בו הופעות לילדים, אני אולי אצטרף. מחר כבר קבענו טיול בטבע, כנראה באזור דליית אל כרמל, כולל כמובן מסעדה. ומחרתיים? אלוהים גדול. לא תכננו עדיין.

אז עכשיו אנחנו נהנים מרגעים אחרונים של שקט, לפני שהילדים יגיעו וירימו את הבית על הרגליים. כמה רעש ושמחה הילדים האלה מביאים איתם! אמנם זה מעייף לבלות איתם יום שלם, אבל זה ממש שווה את זה, כי זה גורם לנו להרגיש צעירים ונמרצים יותר מהרגיל והחיוכים שלהם באמת עושים לנו את היום.

לפעמים אני מתגעגעת לחיים שהיו לנו פעם כשהיינו צעירים, עם ילדים קטנים בבית והמון המולה, אבל אז אני נזכרת שככה זה הרבה יותר נחמד – גם נהנים מהשמחה של הילדים וגם זוכים לקצת שקט מהם כשהם חוזרים להורים שלהם.

 

תרבות גבוהה

לפני שנה וחצי בערך חברה שלי הזמינה אותי להצטרף אליה לאופרה. בעלה חטף שפעת ביום לפני ההופעה ולא יכול היה להגיע, אז אני נהניתי מהכרטיס הפנוי. אני מודה שברגע הראשון שהיא הציעה לי לבוא איתה, הייתה בי התנגדות, כי מה לי ולאופרה? אבל הסכמתי למרות זאת ואחר כך ממש שמחתי שעשיתי את זה כי היה ערב מדהים.

אני אגיד לכם את האמת, אני לא כזה טיפוס של תרבות גבוהה. אני אוהבת טלוויזיה וקולנוע ומוזיקה, אבל לא תמצאו אותי הרבה בקונצרטים ובאופרה. בתיאטרון דווקא כן, אבל לא לעתים קרובות. העניין העיקרי עם האופרה זה המחיר הגבוה של הכרטיסים, שזה בהחלט לא שווה לכל נפש. בגלל זה ממש שמחתי כשקיבלתי עכשיו מאותה חברה את אותה הצעה – כרטיס לאופרה בעוד חודש וחצי. הפעם זה לא כי בעלה חולה, אלא כי היה איזה מבצע שווה, ואני הפעם הסכמתי מיד ובלי היסוס.

ובגלל שזה בתל אביב, הצעתי לחברה שלי שנישאר לישון שם הפעם. הנסיעה חזרה בלילה לחיפה היא ארוכה ומעייפת, ואנחנו יכולות לפרגן לעצמנו לילה מפנק בבית מלון. הרי זה לא שהילדים מחכים בבית… אז אני בודקת מחירים של מלונות פתאל בתל אביב https://www.fattal.co.il/tel-aviv-hotels והאמת שאני מתלהבת יותר ויותר – גם אופרה וגם לילה בעיר ללא הפסקה? ממש החיים הטובים! ועוד יש לי יום הולדת בחודש הבא, ככה שממש מגיע לי!

מסתבר שבכל גיל אפשר לגלות דברים חדשים ולהתאהב במשהו חדש. אני כבר מלאה התרגשות מהאופרה שאנחנו הולכות לראות, שאמורה להיות מעולה לפי מה שקראתי. לפעמים מגיע לסבתא קצת זמן איכות משל עצמה, לא?

ימים אחרונים

בעוד שבוע וחצי נגמר החופש הגדול וכולם מנסים להגיע בשלום לקו הגמר. ההורים שתכננו פעילויות לילדים לכל יום בשבוע כבר עייפים ונגמרו להם הרעיונות. נשאר להם רק להתחנן לסבא וסבתא שייתנו יד או שתיים ויפנו אותם לעבודה שלהם.

האמת היא שגם לסבים ולסבתות זה לא כל כך קל, אבל הנה כמה רעיונות שמצאתי לאלו שצריכים למלא עוד כמה ימים עם הנכדים:

גן המדע במכון ויצמן רחובות

https://davidson.weizmann.ac.il/programs/summer-garden

משחקים וחידונים באתר קק"ל

http://www.greenwin.kkl.org.il/greenwin_games/

ממלכת האבירים בעכו

http://www.akko.org.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94

והכי חשוב, תיהנו! תכף הם ייעלמו למוסדות החינוך ואנחנו נמות מגעגועים…

IMG_1359